מס' משכים: 2
משך 1: תאוריה והתחלת בניה של המטוס.
משך 2: סיום בנית המטוס ובדיקה.
היום נבנה דגם של מטוס דו כנפי, שנוסע בעזרת הדחף שמייצר הפרופלור. פרופלור של מטוס במבנה שלו
דומה מאוד לכנף של מטוס, גם לו יש מבנה של פרופיל אווירודינמי. המנוע מסובב את ה "כנפים" של הפרופלור
וכך הוא מייצר כוח דחף קדימה. הפרופלור דוחף את האוויר אחורה - האוויר דוחף את הפרופלור קדימה.
מטוס דו-כנפי הוא מטוס שיש לו שתי כנפיים זו מעל זו, בניגוד לרוב המטוסים המודרניים שלהם כנף אחת. עיצוב זה היה נפוץ במיוחד בראשית ימי התעופה, בתחילת המאה ה-20. שתי הכנפיים מחוברות ביניהן באמצעות תומכות וחיזוקים, מה שמקנה למבנה קשיחות נוספת. המבנה הדו-כנפי אפשר יצירת עילוי טוב גם במהירויות נמוכות. מטוסים דו-כנפיים היו קלים לבנייה ותחזוקה יחסית לתקופתם. חיסרון במבנה זה הוא גרר אווירודינמי גבוה, שמפחית מהירות ויעילות. הדגם המפורסם ביותר בתחום הוא מטוסי הקרב ממלחמת העולם הראשונה, כגון מטוס הסופווית הבריטי. עם התקדמות הטכנולוגיה הוחלפו הדו-כנפיים במטוסים חד-כנפיים יעילים ומהירים יותר. כיום מטוסים דו-כנפיים משמשים בעיקר להדגמות אווירובטיקה ותצוגות היסטוריות. המטוס הדו-כנפי מדגים שלב חשוב בהתפתחות התעופה האנושית ובהבנת חוקי האווירודינמיקה.
על כל מטוס שטס באוויר פועלים ארבעה כוחות שונים -
1. כוח המשיכה - מושך את המטוס לכיוון מרכז כדור הארץ.
2. כוח העילוי - כאשר כנף המטוס נעה במהירות דרך האוויר, הצורה שלה (פרופיל) גורמת לאוויר למעלה לנוע
מהר יותר ולאוויר למטה לנוע לאט יותר. הפרש הלחצים גורם למטוס לעלות מעלה.
3. גרר - החיכוך עם האוויר מאט את המטוס.
4. דחף - הכוח שמושך את המטוס קדימה, נוצר על ידי תנועת הפרופלור.