שבעזרתם מועבר החשמל לסלילים במנוע.
על פי סדר הנקבע על ידי הבקר, מועבר ל2 טרנסיסטורים זרם חשמלי,
עקב כך הם מאפשרים את הזרימה של חשמל אל כמה מהסלילים.
על פי אורך אות הPWM נקבע קצב הפתיחה והסגירה של הטרנסיסטורים,
כל פעם מתחלפים ה2 וכך המנוע ממשיך להסתובב.
זאת אומרת שכל פעם זרם חשמלי מגיע למנוע דרך 2 משלושת החוטים.
במילים אחרות ככל שמהירות הסגירה והפתיחה שלהם גדולה יותר כך מהירות סיבוב המנוע גדלה.

הבקר יודע באיזו נקודה נמצא המנוע כדי לשמור על סיבוב חלק ללא קיטועים או עצירות, בעזרת אחת מין השיטות הבאות.

• Hall Effect Sensor חיישן החש כאשר קצב הקוטביות המגנטית נמצא לידו.
• Back Electromotive Force) Back EMF) בקר המהירות יודע לחוש בחשמל הנוצר עקב מעבר של סלילי הנחושת בתוך השדה מגנטי.

רוב הבקרים משתמשים היום  ב Back EMF על מנת לדעת את מיקום המנוע.
הציפצופים והתזוזות הקטנות שנראה כאשר נדליק את המנועים יהיו על מנת לקבל את הBack EMF ולקבוע את מיקומות ההתחלתי של המנוע.
לאחר מכן הבקר מסוגל לקבוע תבנית על פיה הסלילים השונים יקבלו זרם החשמלי.

• Rotor - החלק אשר מסתובב.
• Stator - החלק הנייח אשר הRotor מסתובב סביבו.
• ציר המנוע - נמצא במרכז המנוע.
  בעזרתו הRotor מוחזק במקום, ועליו נוכל להרכיב מדחפים או גלגלי שיניים.
• סיכה - מתלבשת על ציר המנוע ומונעת מהRotor לזוז ממקומו.
• סלילים - נמצאים על הStator, דרכם זורם החשמל אשר מפעיל את המנוע.
  הם עשויים נחושת מצופה חומר מבודד כדי למנוע קצר.
  הם תמיד מחולקים לשלוש קבוצות. 
• מגנטיים סטטים - נמצאים בתוך הRotor, כל אחד מהם בעל קוטביות הפוכה משכנו.
  תמיד יהיו יותר מגנטיים מאשר סלילים על מנת לשמור על המנוע מסתובב.

נוכל להפוך את הקוטביות של המנוע בעזרת שינוי חיבור החוטים או שינוי כיוון ליפוף הסליל.

PWM 
Pulse Width Modulation
המקלט שולח אות לבקר המהירות שלפיו הוא מעביר את הזרם וממגנט את הסלילים.