תמונות קמות לתחייה 


בשיעור זה, כל תלמיד מקבל הזדמנות להחיות ציור דומם ולהפוך אותו לתמונה נעה.
התלמידים מעבירים שקף שקוף עם דפוס מיוחד מעל דף שמכיל ציורים דו־ממדיים סטטיים.
למרבה ההפתעה, ברגע שמניעים את השקף – הדמויות שעל הדף נראות כאילו הן מתעוררות לחיים ומתחילות לנוע.
החוויה מרתקת ומעוררת סקרנות טבעית: איך מתרחש הפלא הזה? הסוד טמון במבנה השקף עצמו.
השקף כולל פסים שחורים ואזורי שקיפות לסירוגין, שמסננים את מה שנראה לעין ברגע מסוים.
כאשר מזיזים את השקף בעדינות, החלקים השקופים חושפים בכל פעם קטע אחר של התמונה שמתחת.
התוצאה היא שבכל רגע מוצגת גרסה מעט שונה של אותו ציור, והעין שלנו מחברת בין התמונות.
כך נוצרת אשליה של תנועה – ממש כמו בסרט מצויר. מדובר בשיטה פשוטה אך גאונית של אנימציה מכנית.
תופעה זו מתבססת על עקרון פיזיולוגי בשם "התמדות הראייה", שבו המוח ממשיך לראות דימוי רגע אחרי שנעלם.
בכך נוצר רצף מדומה בין התמונות, למרות שאין בהן תנועה ממשית. דרך פעילות זו,
תלמידים לומדים כיצד אנימציה נוצרה הרבה לפני עידן המסכים הדיגיטליים.
הם מגלים שאפשר ליצור תנועה ועניין באמצעים פשוטים וחכמים.
השיעור משלב אמנות, מדע, ויזואליות והבנה של תהליכים מוחיים. זהו מפגש מרתק בין טכניקה עתיקה ותחושת קסם מודרנית.

תנו לכל תלמיד שקף אחד ותמונה אחת, ותאפשרו להם להחליף בינהים שיתנסו במעבר על כל התמונות .

איזה יופי !! 




איך זה קורה? 

המרחקים הקבועים שיש בין הפסים השחורים שעל השקף, אינם מקריים. השקף יודע לכסות חלק מהציור שתחתיו ולחשוף חלק אחר בכל זמן נתון. שינוי מיקום השקף על ידי הזזתו למעשה מראה לנו בכל שניה ציור אחר שהוא ההמשך למה שראינו לפני שבריר שנייה. וכך יש תחושה שאנו רואים ציור ש.... קם לתחייה.