סרט הנפשה ותאומטרופ
מס' משכים: 1
🎬 סרט הנפשה – איך תמונות דוממות קמות לחיים?
מערך לימודי משוכתב ומורחב
1. איך אפשר לגרום לתמונה לזוז?
דמיינו שאתם מסתכלים על ציור של ציפור.
הציפור אינה זזה. היא פשוט מצוירת על דף.
אבל מה יקרה אם נציג במהירות תמונות שונות של הציפור, כשבכל תמונה היא נמצאת במיקום מעט אחר?
לפתע נדמה לנו שהציפור מתעופפת!
איך זה אפשרי?
הרי התמונות עצמן אינן זזות. אנחנו פשוט מחליפים ביניהן במהירות.
הסוד נמצא בדרך שבה העיניים והמוח שלנו פועלים יחד.
כדי להבין את התופעה נכיר כמה מושגים מדעיים מעניינים.
3. מהי המשכיות הראייה?
כאשר אנחנו מתבוננים בתמונה והיא נעלמת במהירות, התגובה של מערכת הראייה אינה נפסקת מיד.
לתופעה הזאת קוראים לעיתים התמדת הראייה (Persistence of Vision).
במילים פשוטות, מערכת הראייה ממשיכה להגיב לגירוי חזותי למשך זמן קצר גם לאחר שהגירוי השתנה או נעלם.
משך התגובה משתנה בהתאם לתנאים, ולכן אין זמן קבוע אחד שמתאים לכל מצב.
התופעה הזאת יכולה לגרום לתמונות שמוצגות במהירות להיראות כאילו הן משתלבות זו בזו.
אבל חשוב לדעת:
התמדת הראייה לבדה אינה מסבירה כיצד אנו רואים תנועה בסרטים.
אשליית התנועה נוצרת גם בזכות הדרך שבה המוח מפרש שינויים בין תמונות המופיעות בזו אחר זו.
4. מהי אשליית תנועה?
המוח שלנו מסוגל לפרש רצף של תמונות דוממות כתנועה.
דמיינו שתי תמונות:
בתמונה הראשונה כדור נמצא בצד שמאל.
בתמונה השנייה אותו כדור נמצא מעט ימינה.
כאשר נציג את התמונות במהירות ובתזמון המתאים, המוח עשוי לפרש את שינוי המיקום כתנועה של הכדור.
לתופעה הזאת קוראים תנועה מדומה (Apparent Motion).
ככל שרצף התמונות מתאים יותר לתנועה טבעית והתזמון נכון, כך יכולה להיווצר תחושה משכנעת של תנועה.
זהו אחד העקרונות החשובים שעליהם מבוססת האנימציה.
שאלה למחשבה: האם הכדור באמת נע בין שתי התמונות, או שהמוח שלנו יצר את תחושת התנועה?
5. מהו פריים ואיך נוצרת אנימציה?
סרט אנימציה מורכב מרצף של תמונות בודדות.
כל תמונה נקראת פריים (Frame).
בכל פריים מופיע שינוי קטן ביחס לתמונה הקודמת.
כאשר מציגים את הפריימים במהירות ובסדר הנכון, נוצרת אשליה של תנועה.
לדוגמה, בסרט אנימציה של אדם הולך:
בתמונה הראשונה רגל אחת נמצאת קדימה.
בתמונה השנייה הרגל מתחילה לנוע לאחור.
בתמונה השלישית הרגל השנייה מתקדמת.
כאשר מציגים תמונות רבות ברצף, אנחנו רואים אדם שהולך!
כמה תמונות מציגים בכל שנייה?
בקולנוע מקובל להשתמש בקצב של 24 פריימים בשנייה.
בסרטונים דיגיטליים נפוצים גם קצבים של 30 או 60 פריימים בשנייה.
קצב הפריימים משפיע על האופן שבו אנחנו תופסים את התנועה, אך גם לתוכן התמונות ולתנאי הצפייה יש חשיבות.
6. התאומטרופ – צעצוע שיצר אשליה מדהימה
הרבה לפני שהומצאו סרטי האנימציה הממוחשבים, אנשים השתמשו במתקנים פשוטים כדי ליצור אשליות חזותיות.
אחד המתקנים האלה נקרא תאומטרופ (Thaumatrope).
התאומטרופ הפך לצעצוע אופטי פופולרי במאה ה־19, והפצתו מיוחסת בין היתר לרופא הבריטי ג'ון איירטון פריז.
איך הוא פועל?
התאומטרופ מורכב מדיסקית שעל שני צדדיה מצוירות תמונות שונות.
לדוגמה:
בצד אחד מצוירת ציפור.
בצד השני מצויר כלוב.
כאשר מסובבים את הדיסקית במהירות, שתי התמונות מתחלפות מול העיניים.
במהירות המתאימה אנחנו עשויים לראות אותן כתמונה משולבת אחת:
הציפור נראית כאילו היא נמצאת בתוך הכלוב!
שימו לב להבדל חשוב:
התאומטרופ מדגים בעיקר שילוב חזותי של שתי תמונות המוצגות במהירות, ולא אנימציה רציפה של תנועה כמו בסרט מצויר.
7. מה הקשר בין התאומטרופ לקולנוע?
התאומטרופ היה אחד מצעצועי האשליה האופטית שעוררו עניין רב באופן שבו בני האדם תופסים תמונות.
בהמשך התפתחו מתקנים נוספים שהצליחו ליצור אשליות תנועה מתוחכמות יותר.
הפנקיסטיסקופ
מתקן מסתובב שעליו סדרת ציורים המציגים שלבים שונים בתנועה.
כאשר צופים בציורים דרך חריצים בזמן סיבוב, נוצרת אשליית תנועה.
הזואטרופ
גליל מסתובב שבתוכו סדרת תמונות.
הצפייה דרך חריצים מאפשרת לראות את התמונות כרצף תנועה.
ספר דפדוף – Flipbook
ספרון קטן שבו כל עמוד מכיל ציור מעט שונה.
כאשר מדפדפים במהירות, הציורים נראים כאילו הם זזים.
האנימציה המודרנית
כיום אפשר ליצור אנימציה באמצעות ציור דיגיטלי, מודלים תלת־ממדיים וצילום של חפצים המוזזים מעט בין תמונה לתמונה.
אחת השיטות נקראת סטופ מושן (Stop Motion).
בכל השיטות האלה משתמשים ברצף תמונות כדי ליצור תחושה של תנועה.
8. בונים את סרט ההנפשה שלנו!
עכשיו, אחרי שהבנו כיצד העיניים והמוח פועלים, הגיע הזמן ליצור אשליה אופטית בעצמנו!
באמצעות הערכה שקיבלנו נבנה מתקן פשוט המבוסס על סיבוב מהיר של שתי תמונות.
שלבי הפעילות
שלב ראשון – מכינים את התמונות
נבחר זוג תמונות משלימות מתוך הדף שקיבלנו.
שלב שני – מרכיבים את המתקן
נדביק את התמונות גב אל גב, בהתאם להוראות הבנייה, כאשר המקל נמצא ביניהן.
שלב שלישי – מסובבים
נחזיק את המקל בין כפות הידיים ונסובב אותו.
שלב רביעי – מתבוננים
נבדוק מה קורה כאשר שתי התמונות מתחלפות במהירות מול העיניים.
מה גילינו?
כאשר המתקן מסתובב לאט, אפשר להבחין בשתי התמונות בנפרד.
ככל שמהירות הסיבוב עולה, התמונות מתחלפות בתדירות גבוהה יותר.
במהירות מתאימה הן עשויות להיראות כאילו הן משתלבות בתמונה אחת.
זוהי דוגמה נהדרת לאופן שבו מערכת הראייה שלנו מעבדת מידע חזותי.
9. האם אפשר ליצור סרט אנימציה בבית?
בהחלט!
אפילו בלי מחשב, מצלמה או תוכנת עריכה.
אפשר להכין ספר דפדוף פשוט באמצעות מספר דפים קטנים.
על כל דף נצייר כדור במיקום מעט שונה.
כשנדפדף במהירות, הכדור ייראה כאילו הוא נע!
אפשר גם ליצור אנימציית סטופ מושן בעזרת מצלמת טלפון.
מצלמים חפץ, מזיזים אותו מעט ומצלמים שוב.
חוזרים על הפעולה פעמים רבות.
כאשר מציגים את התמונות ברצף, מתקבל סרט אנימציה!
העיקרון פשוט: תמונות דוממות שמוצגות ברצף ובתזמון המתאים יכולות ליצור אשליה של תנועה.
10. האתגר המדעי – הופכים ליוצרי אשליות! 🎬
אחרי שבנינו את התאומטרופ, הגיע הזמן להפוך לחוקרים וליוצרי אנימציה.
ניסוי ראשון – מהירות הסיבוב
סובבו את התאומטרופ באיטיות.
מה אתם רואים?
כעת הגבירו בהדרגה את מהירות הסיבוב.
שאלת החקר: כיצד מהירות הסיבוב משפיעה על האופן שבו אנחנו רואים את התמונות?
ניסוי שני – יוצרים תמונה חדשה
קחו שני עיגולי נייר.
ציירו בצד אחד אקווריום ריק ובצד השני דג.
הדביקו את התמונות בהתאם להוראות הבנייה.
סובבו את המתקן.
האתגר: האם תצליחו לגרום לדג להיראות כאילו הוא נמצא בתוך האקווריום?
ניסוי שלישי – יוצרים אנימציה
ציירו כדור קופץ על סדרה של דפים קטנים.
בכל דף שנו מעט את מיקום הכדור.
דפדפו במהירות.
האתגר: האם תצליחו ליצור אשליה של כדור שקופץ בעצמו?
שאלת הסיום
אם סרט קולנוע מורכב מאלפי תמונות דוממות, האם אנחנו באמת רואים תנועה – או שהמוח שלנו יוצר אותה?
למצגת בנושא סרט הנפשה לחצו כאן
לפודקאסט בנושא סרט הנפשה לחצו כאן
הארה בפייסבוק
