חוק ארכימדס עוסק בתופעת הציפה ומסביר מדוע גופים מסוימים צפים בעוד אחרים שוקעים.
 לעיתים נדמה כי המשקל לבדו הוא שקובע אם גוף יצוף או ישקע, אך זו טעות נפוצה.
 החוק מלמד אותנו כי לא המשקל הוא הגורם המרכזי, אלא היחס בין מסת הגוף לבין נפחו – כלומר, הצפיפות.
 לדוגמה, אדם שמן, שגופו נפחי יותר ובעל צפיפות נמוכה יחסית, יצוף בקלות רבה יותר מאדם רזה, שצפיפותו גבוהה יותר.
 החוק הזה מסביר גם תופעות הנדסיות רבות שאנו רואים ביומיום.
 בזכותו אנו מבינים כיצד ספינות ענק צפות על פני המים אף על פי שמשקלן עצום.
 הוא גם מסביר כיצד פועלות צוללות – באמצעות שליטה בצפיפות הכוללת שלהן הן יכולות לשקוע או לעלות.
 החוק תקף לא רק לנוזלים אלא גם לגזים, ולכן ניתן להסביר בעזרתו כיצד ספינות אוויר מרחפות באטמוספירה.
 כדי לקבוע אם חומר יצוף במים, אנו משתמשים במונח "משקל סגולי", שהוא היחס בין צפיפות החומר לצפיפות המים.
 אם המשקל הסגולי קטן מ-1 – כלומר, החומר פחות צפוף ממים – הוא יצוף. אם המשקל הסגולי גדול מ-1, החומר ישקע.
 מקרה מעניין מתרחש כאשר המשקל הסגולי של גוף שווה בדיוק ל-1.במצב כזה, הגוף לא ישקע ולא יצוף – הוא יישאר תלוי בתוך הנוזל,
 במצב של שיווי משקל הידרוסטטי. תופעה זו חשובה להבנת פיזיקה של נוזלים, ציפה ויישומים הנדסיים כמו מד עומק,
 מתקני הצפה, וכלי שיט. חוק ארכימדס הוא אחד החוקים הבסיסיים בפיזיקה, אך יש לו השלכות רבות בתחומי מדע, טכנולוגיה וחיי היומיום.



אתגר בסרטון: האם הפירות ישקעו או יצופו?



הנה סרטון הבנייה