חללית בראשית
מס' משכים: 2
משך 1: תאוריה וסרטונים תחילת בניה והדבקת הרגליים.
משך 2: סיום בנית המודל.
בראשית – המסע הישראלי אל הירח
בשנת 2019 יצאה לדרך אחת ממשימות החלל המסקרנות ביותר בתולדות ישראל:
החללית בראשית
בראשית נבנתה בישראל על ידי עמותת SpaceIL בשיתוף התעשייה האווירית, במטרה להגיע אל הירח ולנסות לבצע עליו נחיתה רכה.
הסיפור של בראשית הוא לא רק סיפור על חללית.
זהו סיפור על:
חלום, הנדסה, תעוזה, פתרון בעיות, תקלה, למידה והתמדה.
איך הכול התחיל?
הפרויקט התחיל בעקבות תחרות בינלאומית בשם:
Google Lunar XPRIZE
מטרת התחרות הייתה לעודד צוותים פרטיים לבנות חללית שתגיע לירח, תנחת עליו ותבצע משימה.
הצוות הישראלי החליט להשתתף.
בסופו של דבר התחרות הסתיימה ללא זוכה, אבל אנשי SpaceIL החליטו:
ממשיכים לירח בכל זאת.
וכך פרויקט שהתחיל כתחרות הפך למשימת חלל אמיתית.
למה להגיע לירח זה כל כך קשה?
הירח נמצא במרחק עצום מכדור הארץ.
כדי להגיע אליו חללית צריכה להתמודד עם אתגרים רבים:
ניווט מדויק מאוד.
כוח הכבידה.
שמירה על כיוון נכון.
כמות מוגבלת של דלק.
תקשורת למרחקים עצומים.
אספקת חשמל.
טמפרטורות קיצוניות.
קרינה.
ותפעול של מערכות רבות בו־זמנית.
בחלל, טעות קטנה יכולה להפוך בהמשך לטעות גדולה מאוד.
חללית קטנה – משימה גדולה
בראשית הייתה חללית קטנה יחסית.
וזה בדיוק אחד הדברים שהפכו את הפרויקט למיוחד.
במקום חללית עצומה ויקרה במיוחד, המהנדסים ניסו ליצור מערכת:
קלה יותר, פשוטה יותר וזולה יותר – אך עדיין מספיק חכמה כדי להגיע לירח.
זהו עיקרון הנדסי חשוב:
לא תמיד הפתרון הגדול ביותר הוא הפתרון הטוב ביותר.
לפעמים האתגר האמיתי הוא לעשות הרבה – עם מעט.
איך בראשית יצאה לחלל?
בראשית לא הייתה יכולה להמריא מכדור הארץ לבדה.
היא שוגרה לחלל על גבי טיל.
לאחר שהטיל הביא אותה למסלול, בראשית נפרדה ממנו והחלה לבצע את המסע שלה באופן עצמאי.
למה היא לא טסה ישר לירח?
בראשית לא פשוט טסה בקו ישר מכדור הארץ לירח.
במקום זאת היא הקיפה את כדור הארץ שוב ושוב.
בכל שלב הופעלו המנועים בזמן מדויק, כך שהמסלול שלה נעשה גדול יותר ויותר.
בכל הקפה היא התרחקה מעט יותר מכדור הארץ.
אפשר לדמיין זאת כמו ילד על נדנדה:
כאשר נותנים דחיפה בדיוק בזמן המתאים, בכל פעם מגיעים לגובה רב יותר.
כך בראשית הצליחה בהדרגה להגיע למסלול שהביא אותה אל אזור הירח.
לכידת הירח
להגיע לאזור הירח עדיין לא מספיק.
חללית שטסה מהר מדי עלולה פשוט לחלוף לידו ולהמשיך הלאה.
לכן בראשית הייתה צריכה לבצע תמרון מדויק:
להפעיל את המנועים,
להאט,
ולשנות את המסלול.
כאשר התמרון הצליח, כוח הכבידה של הירח הצליח ללכוד את בראשית למסלול סביבו.
זה היה אחד ההישגים החשובים ביותר של המשימה.
בראשית הצליחה להגיע למסלול סביב הירח.
מה הייתה המשימה המדעית?
בראשית לא נשלחה רק כדי לומר:
„הגענו לירח”.
היא נשאה גם מכשירים מדעיים.
אחד מהם היה מגנטומטר – מכשיר שמודד שדות מגנטיים.
המטרה הייתה לבצע מדידות שיעזרו למדענים להבין טוב יותר את התכונות המגנטיות של אזורים שונים בירח.
כלומר, גם חללית קטנה יכולה לשמש:
מעבדה מדעית בחלל.
חללית היא מערכת של מערכות
בראשית לא הייתה רק „כלי טיס”.
בתוכה היו מערכות רבות שחייבות לעבוד יחד.
מערכת הנעה
מאפשרת לחללית לשנות מהירות וכיוון.
מערכת ניווט
עוזרת לדעת היכן החללית נמצאת ולאיזה כיוון היא פונה.
מחשב טיסה
מקבל מידע ומפעיל מערכות שונות.
מערכת תקשורת
מאפשרת לשלוח מידע לכדור הארץ ולקבל פקודות.
מערכת חשמל
מספקת אנרגיה למערכות החללית.
חיישנים
מספקים מידע על מצב החללית.
מבנה ורגלי נחיתה
צריכים להיות קלים אך חזקים מספיק.
וזהו אחד המסרים החשובים:
מערכת מורכבת מצליחה רק כאשר כל החלקים שלה יודעים לעבוד יחד.
למה חשוב שהחללית תהיה קלה?
בחלל כל קילוגרם חשוב.
ככל שהחללית כבדה יותר, נדרשת יותר אנרגיה כדי:
לשגר אותה,
להאיץ אותה,
לשנות את המסלול שלה,
ולהאט אותה.
לכן מהנדסי חלל מנסים לבנות כל חלק כך שיהיה:
חזק מספיק – אבל קל ככל האפשר.
מאיפה מגיע החשמל בחלל?
בראשית השתמשה באנרגיית השמש.
על החללית הותקנו פאנלים סולאריים.
הם קולטים אור שמש וממירים אותו לחשמל.
החשמל משמש להפעלת:
המחשב,
התקשורת,
החיישנים,
ומערכות נוספות.
אפשר לתאר את שרשרת האנרגיה כך:
אור שמש → חשמל → הפעלת מערכות החללית.
עכשיו מגיע החלק הקשה ביותר – הנחיתה
להגיע לירח זה קשה.
אבל לנחות עליו בעדינות קשה עוד יותר.
לירח כמעט שאין אטמוספרה.
לכן אי אפשר להשתמש במצנח כמו בנחיתה בכדור הארץ.
כדי להאט, החללית חייבת להשתמש במנועים שלה.
בזמן הירידה עליה לדעת:
מה הגובה שלה.
כמה מהר היא נעה.
באיזה כיוון היא פונה.
ומתי בדיוק להפעיל את המנוע.
אם החללית לא תאט מספיק:
היא תפגע בקרקע במהירות גבוהה מדי.
מה השתבש?
במהלך ניסיון הנחיתה של בראשית התרחש רצף של תקלות.
בשלב קריטי של הירידה, המנוע הראשי הפסיק לפעול לזמן קצר.
המנוע חזר לפעול, אבל בראשית כבר הייתה קרובה מאוד לפני הירח ונעה מהר מדי.
לא נשאר מספיק זמן להאט.
החללית פגעה בפני הירח במקום לבצע נחיתה רכה.
ומה לומדים מתקלה?
בעולם ההנדסה, תקלה היא לא רק סוף.
היא גם:
מקור ללמידה.
לאחר משימה כזאת אפשר לשאול:
מה בדיוק קרה?
איזו מערכת כשלה?
האם היה מספיק גיבוי?
איך המערכת הגיבה?
ומה אפשר לשנות בפעם הבאה?
זהו חלק מתהליך שנקרא:
תחקור הנדסי
המטרה אינה רק לחפש מי טעה.
המטרה החשובה באמת היא:
להבין איך לבנות מערכת טובה יותר בפעם הבאה.
שאלת השאלות
האם פרויקט בראשית היה הצלחה או כישלון?
וזו אחת השאלות החשובות ביותר בכל המערך.
אין כאן תשובה אחת פשוטה.
אפשר לומר: כישלון
כי המטרה המרכזית הייתה לבצע נחיתה רכה על הירח.
והמטרה הזאת לא הושלמה.
החללית התרסקה במהלך ניסיון הנחיתה.
מנקודת המבט הזאת:
המשימה לא הגיעה ליעד הסופי שלה.
אבל אפשר גם לומר: הצלחה
בראשית הצליחה:
לצאת לחלל.
לבצע תמרונים מורכבים.
להגדיל שוב ושוב את מסלולה סביב כדור הארץ.
להגיע לאזור הירח.
להיכנס למסלול סביב הירח.
לבצע משימה מדעית.
ולהגיע כמעט עד השלב האחרון של הנחיתה.
כל זה נעשה במסגרת פרויקט ישראלי קטן יחסית למשימות חלל ממשלתיות גדולות.
לכן אפשר לומר:
גם בלי נחיתה מוצלחת – הושגו הישגים הנדסיים וטכנולוגיים עצומים.
אז איך מודדים הצלחה?
וזו כבר שאלה גדולה יותר.
האם הצלחה היא רק:
האם הגענו ליעד הסופי?
או שצריך לשאול גם:
מה הצלחנו לעשות בדרך?
מה למדנו?
איזה ידע נוצר?
אילו טכנולוגיות פותחו?
ומה נוכל לעשות טוב יותר בפעם הבאה?
במדע ובהנדסה, לפעמים דווקא משימה שלא הסתיימה בדיוק כפי שתוכנן יכולה ללמד אותנו המון.
הדיון בכיתה
בשלב הזה התלמידים מקבלים החלטה.
כל תלמיד או קבוצה צריכים לבחור:
בראשית הייתה הצלחה
או
בראשית הייתה כישלון
אבל יש כלל אחד:
חייבים לנמק.
לא מספיק להגיד „אני חושב”.
צריך להשתמש במה שלמדנו על המשימה.
אפשר לשאול:
האם נחיתה היא המדד היחיד?
האם הגעה למסלול סביב הירח נחשבת הישג?
האם ידע שנצבר נחשב הצלחה?
האם אפשר להצליח בחלק מהמשימה ולהיכשל בחלק אחר?
והאם כישלון יכול להיות חלק מתהליך של הצלחה?
ומה קרה אחרי בראשית?
הסיפור לא הסתיים עם ההתרסקות.
הידע שנצבר בפרויקט המשיך הלאה.
המהנדסים והמדענים למדו מהמשימה, ניתחו את התקלות והמשיכו לחשוב על משימות עתידיות.
וזה אולי אחד הלקחים החשובים ביותר של בראשית:
נפילה אינה בהכרח סוף הדרך.
הדגם שהתלמידים בונים
בפעילות שלנו התלמידים בונים מודל של החללית בראשית.
הדגם אינו חללית אמיתית, אבל הוא מאפשר לנו ללמוד על המבנה שלה.
נזהה בו:
את הגוף המרכזי.
את רגלי הנחיתה.
את הפאנלים הסולאריים.
את אזור המנועים.
ואת צורתה הכללית של החללית.
במצגת חובה להשתמש בתמונת הדגם המקורית שהתלמידים בונים בפועל ולא להחליף אותה בחללית אחרת או בדגם גנרי.
במהלך הבנייה כדאי לשאול:
למה רגלי הנחיתה רחבות?
למה החללית צריכה להיות קלה?
איפה כדאי למקם מערכות כבדות?
איך שומרים על יציבות?
ואילו מערכות אנחנו לא יכולים לראות מבחוץ?
אתגר המהנדסים
בסיום הפעילות התלמידים הופכים לצוות הפיתוח של משימת הירח הבאה.
השאלה:
„אם אתם הייתם מתכננים את בראשית הבאה – מה הייתם משפרים?”
אפשר לבחור:
מערכת נחיתה.
מערכת גיבוי.
חיישנים.
ניווט.
תקשורת.
רגלי נחיתה.
מערכת חשמל.
או מערכת מנועים.
אבל שוב:
לא מספיק להציע שינוי.
צריך להסביר:
למה השינוי יכול לשפר את סיכויי ההצלחה של המשימה?
המסר המרכזי של השיעור
בראשית לא הצליחה לבצע נחיתה רכה על הירח, אבל היא כן הצליחה להשלים חלק גדול ממשימה הנדסית מורכבת ולהגיע עד למסלול סביב הירח. הסיפור שלה מלמד שהצלחה וכישלון אינם תמיד שחור ולבן. בהנדסה, גם תקלה יכולה להפוך לידע, וידע יכול להפוך להצלחה הבאה.
למצגת בנושא חללית בראשית לחצו כאן
לפודקאסט בנושא חלילת בראשית לחצו כאן
נראה עם הילדים סרטון שמספר על כל המסע שעברה בראשית מהשיגור דרך הקפה של כדור הארץ
לאחר שבנינו את המערך - משקפי VR, אפשר להשתמש במשקפיים כדי לראות סרטון תלת מימד על